תמ״א 38 – מה אומר דו״ח מבקר המדינה?

תמ"א 38 - בין החזון למציאות: לקחים ממבקר המדינה לעתיד ההתחדשות העירונית

תמ"א 38, תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, נועדה מלכתחילה לתת מענה הכרחי לסכנה הממשית הנשקפת למיליוני ישראלים המתגוררים בבניינים ישנים ולא עמידים. אך כפי שמתריע דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה, 18 שנה אחרי אישורה, תמ"א 38 עוד רחוקה מלהגשים את ייעודה המקורי. במקום להוות מנוף לחיזוק מבנים בכל רחבי הארץ, היא הפכה בפועל לכלי להשבחת נדל"ן באזורי ביקוש בלבד. במאמר זה נבחן את הכשלים שחשף הדו"ח, את השלכותיהם, ובעיקר - את הדרכים בהן ניתן וצריך עדיין להפיק לקחים כדי להבטיח כי ההתחדשות העירונית בישראל תגשים את הפוטנציאל החיוני שלה.

ממצאים מטרידים: תמ"א 38 אינה ממלאת את ייעודה

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מציג בדו"ח נתונים מדאיגים: מתוך 80,000 מבנים בישראל הדורשים חיזוק דחוף מפני רעידות אדמה, רק ב-3.5% מהם הושלם תהליך החיזוק במסגרת תמ"א 38, רובם באזורי ביקוש במרכז הארץ. בפריפריה, דווקא באזורים הקרובים יותר לקווי השבר הסיסמיים, פחות מאחוז בלבד מהמבנים חוזקו. המשמעות היא ש-4.3 מיליון תושבים עדיין חשופים לאיום של קריסה וחורבן במקרה של רעידה חזקה.

המבקר מונה כמה סיבות מרכזיות לכישלון היישום של תמ"א 38:

1. כדאיות כלכלית חסרה ליזמים באזורי פריפריה.
2. קצב איטי מאוד של מימוש פרויקטים, גם באזורים בהם הם כן יצאו לפועל.
3. חוסר התקדמות מספקת בחיזוק מוסדות חינוך, בריאות ורווחה.
4. העדר תקצוב הולם מצד המדינה לקידום נושא המוכנות לרעידות אדמה.

הנתונים והמסקנות מדגישים את הפער העצום בין הצורך הקריטי בחיזוק מבנים, לבין קצב ההתקדמות בפועל. תמ"א 38, שאמורה הייתה לספק פתרון, לא הצליחה לייצר תמריצים מתאימים ליזמים בכל האזורים הנדרשים ולא לוותה במדיניות ממשלתית תומכת מספיק. התוצאה היא סיכון ממשי ובלתי נסבל לחיי אדם.

תמ"א 38 כמקרה בוחן - לקחים להמשך הדרך

אך מעבר לממצאים הספציפיים לגבי תמ"א 38, ניתן לראות בדו"ח גם אינדיקציה רחבה יותר לגבי האתגרים הצפויים בדרך לקידום התחדשות עירונית בת-קיימא בישראל. הדו"ח מאיר כמה מהכשלים המבניים, הארגוניים והתפיסתיים שיש לתת עליהם את הדעת:

1. הכרח באיזון בין כדאיות כלכלית לאינטרס ציבורי: תמ"א 38 הפכה להיות תלויה יתר על המידה בתמריצים הכלכליים של השוק הפרטי. כדי להבטיח התחדשות בכל הארץ, נדרש מודל שיאזן טוב יותר את התמריצים ליזמים עם צרכים חברתיים ולאומיים, בפרט בפריפריה.
2. הצורך בהובלה ממשלתית ותיאום בין-משרדי: דו"ח המבקר חושף העדר תיאום וסנכרון בין משרדי הממשלה השונים בנוגע לתקצוב ויישום תמ"א 38. נדרשת אחריות ברורה והובלה ממשלתית לנושא ההתחדשות, שתבטיח מדיניות סדורה, הקצאת משאבים מתאימה ותיאום בין כלל הגופים הנוגעים בדבר.
3. חשיבות המעקב, הבקרה והגמישות: התמשכות הכשל ביישום תמ"א 38 מלמדת על הצורך במנגנוני מעקב ובקרה אפקטיביים יותר, שיאפשרו זיהוי מוקדם של בעיות ותיקונן בזמן אמת. בנוסף, נדרשת גם גמישות מחשבתית ויכולת להסיק מסקנות ולערוך שינויים בתוכניות לאורך הדרך.

דוגמה לפוטנציאל של יישום מסקנות הדו"ח ניתן למצוא בתוכנית האסטרטגית שקידם בשנה האחרונה משרד הבינוי והשיכון. התוכנית כוללת מסלול מואץ להתחדשות עירונית בערי הפריפריה, יעדים כמותיים מוגדרים, הקצאת תקציבים ייעודיים, ומודל מימון חדש המבוסס על שיתוף פעולה בין המדינה, הרשויות המקומיות והיזמים. זהו צעד בכיוון הנכון, שמיישם חלק מהלקחים של תמ"א 38, אך עדיין רחוק מלתת מענה מלא לאתגרי ההתחדשות.

סיכום - הזדמנות אחרונה לתיקון

הביקורת על תמ"א 38 ועל תפקוד הממשלה בהיערכות לרעידות אדמה קשה וכואבת, אך חיונית. היא מהווה תמרור אזהרה ברור להנהגת המדינה ולציבור כולו. אך יותר מכך, היא גם מהווה הזדמנות חשובה לפעול כעת לתיקון המעוות. הגם שמימוש תמ"א 38 לא יצא לפועל כמתוכנן, עדיין קיימת אפשרות וחובה להפיק את הלקחים ולהטמיע אותם במסגרת מדיניות ההתחדשות העירונית הכוללת.

האתגר של שדרוג וחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, לצד הצורך הכללי יותר בהתחדשות המרקם האורבני הוותיק, עודם רלוונטיים מאי פעם. דו"ח מבקר המדינה מספק לנו מפת דרכים ברורה באילו סוגיות להתמקד ולתקן. על הממשלה מוטלת החובה והאחריות לאמץ את ההמלצות, להפיק לקחים ולפעול במרץ כדי להתכונן נכון יותר - הן להתמודדות עם איום הטבע, והן עם אתגרי הדיור, הפיתוח והצמיחה העירונית בעתיד. המפתח טמון בראייה מערכתית, בשיתוף פעולה בין כלל המגזרים, ובהבנה שההשקעה בהתחדשות עירונית בת-קיימא היא אחת ההשקעות החשובות ביותר שנדרשות למדינה כיום.

הנתונים שאסור לנו לשכוח:

• רק 6% מתוך 80,000 מבנים הדורשים חיזוק בישראל אושרו לתמ"א 38.
• בערי הפריפריה הקרובות לקווי השבר, פחות מ-1% מהמבנים חוזקו בפועל.
• 4.3 מיליון ישראלים עדיין מתגוררים במבנים שאינם עמידים ברעידות אדמה.
• עשרות אלפי תלמידים לומדים במבני חינוך שאינם עומדים בתקני חיזוק מפני רעידות.
• רק 890 מיליון ₪ מתוך 5 מיליארד ₪ שהובטחו הוקצו בפועל לתוכניות מיגון וחיזוק בעשור האחרון.

אם גם אתם מזדהים עם המסקנות וההמלצות שהוצגו כאן, אל תישארו פסיביים. פנו עוד היום לנבחרי הציבור, לארגוני החברה האזרחית ולגורמים המקצועיים, ובקשו לדעת כיצד הממשלה מתכוונת ליישם את מסקנות דו"ח המבקר ולהבטיח שתמ"א 38 והתוכניות שיבואו בעקבותיה יעמדו הפעם ביעדים. זה הזמן להפוך את הכישלון של העבר להצלחה של העתיד - ההצלחה של כולנו.