תמ"א 38 - מנוף לקידום חדשנות טכנולוגית בענף הבנייה
תמ"א 38, תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, הפכה מזמן למילת מפתח בשיח על התחדשות עירונית בישראל. אך מעבר לתרומתה החשובה בהיבטי בטיחות ושדרוג המרקם הבנוי, תמ"א 38 מהווה גם קטליזטור לפיתוח ואימוץ של טכנולוגיות בנייה חדשניות. בכתבה זו נבחן כיצד האתגרים ההנדסיים והסביבתיים שמציבה תמ"א 38 מניעים קדימה את החדשנות בתעשיית הבנייה, ואיך התוכנית יכולה לשמש מודל לשילוב טכנולוגיה ומדע במאמץ הלאומי להתחדשות עירונית בת-קיימא.
חיזוק מבנים כמנוע לפיתוח טכנולוגי
אחד האתגרים המרכזיים בפרויקטי תמ"א 38 הוא הצורך לחזק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה, תוך מזעור הפגיעה באיכות החיים של הדיירים. המשימה המורכבת הזו דורשת פתרונות הנדסיים יצירתיים, שילוב של חומרים מתקדמים ושיטות בנייה חדשניות.
לדוגמה, חברת Sistech מפתחת טכנולוגיית בידוד סיסמי פורצת דרך, המאפשרת "עטיפה" של המבנה הקיים בממברנות מיוחדות הסופגות את אנרגיית הרעידה ומונעות נזקים. השיטה, שנבחנה בהצלחה בפרויקטי תמ"א 38, מקצרת משמעותית את משך העבודות ומפחיתה מטרדי רעש ואבק לדיירים.
דוגמה נוספת היא השימוש ההולך וגובר בבטון מתקדם, כמו בטון דרוך או בטון בעל תכונות מיוחדות. חברת כרמית פיתחה סדרה של תערובות בטון ייעודיות למשימות של חיזוק מבנים, עם יכולת נשיאת עומסים גבוהה במיוחד וזמני התקשות מהירים. החומרים האלה, שמשולבים יותר ויותר בפרויקטי תמ"א 38, מאפשרים לזרז את קצב העבודה ולהוזיל עלויות תוך שמירה על איכות ועמידות לאורך זמן.
קידום בנייה ירוקה ואנרגיה מתחדשת
אתגר מרכזי נוסף של תמ"א 38 הוא הצורך לשפר את הביצועים האנרגטיים של מבנים ישנים ולהפחית את ההשפעות הסביבתיות שלהם. כאן, התוכנית מהווה הזדמנות פז לשילוב טכנולוגיות בנייה ירוקה וייצור אנרגיה מתחדשת.
חברות רבות בתחום מפתחות פתרונות מותאמים במיוחד לשוק התמ"א 38. למשל, חברת SolView מציעה מערכות סולאריות המשולבות היטב בגגות ובחזיתות של בניינים משופצים, ומייצרות חשמל נקי לשימוש הדיירים. השילוב שלטכנולוגיית הסולארי עם חומרי בנייה מתקדמים כמו זכוכית מבודדת או ציפויים מחזירי קרינה, מאפשר להשיג רמות גבוהות של נצילות אנרגטית והפחתת פליטות פחמן.
דוגמה מרתקת נוספת לחדשנות ירוקה בתמ"א 38 היא הבניין ברחוב אחד העם בתל אביב. הפרויקט, שהושלם ב-2021, הוא הראשון שעומד בתקן "בנייה ירוקה מאובזרת" של מכון התקנים הישראלי. הוא משלב מגוון רחב של טכנולוגיות סביבתיות - לוחות סולאריים, משאבות חום, תאורת לד חכמה, וגינון אנכי בחזית הבניין. בכך, הוא מדגים את האפשרויות המגוונות לייצר מבנים ברי-קיימא כחלק מתהליכי ההתחדשות העירונית.
הנגשת חדשנות באמצעות טכנולוגיות מידע
תרומה חשובה נוספת של תוכנית תמ"א 38 לקידום החדשנות הטכנולוגית נוגעת לתחום טכנולוגיות המידע ועיבוד הנתונים. הסקאלה והמורכבות של פרויקטי התמ"א יצרו ביקושים לכלים דיגיטליים מתקדמים לתכנון, ניהול ובקרה של העבודות.
חברות רבות כיום מפתחות פלטפורמות תוכנה ייעודיות עבור יזמי תמ"א 38, המסייעות בתיאום בין בעלי העניין, מעקב אחר התקדמות, וחיזוי סיכונים. הסטארטאפ Builddox, למשל, מציע פתרון ענן לניהול פרויקטים דיגיטלי, המאפשר לצוותים לשתף תוכניות, מפרטים ומסמכים בזמן אמת, ולקבל סטטוס עדכני בכל רגע נתון. מערכת כזו מייעלת את העברת המידע, מונעת טעויות ועיכובים, ומקלה על קבלת החלטות מהירה.
דוגמה אחרת היא השימוש ההולך וגובר בטכנולוגיות מיפוי ומדידה אוטומטיות, כמו רחפנים או סורקים לייזר. הכלים האלה מאפשרים לאסוף במהירות נתונים מדויקים על מצב המבנים, איתור ליקויים ובעיות בטיחות. חברות כמו Percepto או Bladeworx מפתחות פתרונות מבוססי בינה מלאכותית לניתוח הנתונים שנאספו, ויצירת מודלים תלת-ממדיים מפורטים של האתרים. לנתונים האלה ערך רב בתהליכי התכנון וקבלת ההחלטות בפרויקטי תמ"א 38.
סיכום - תמ"א 38 כזרז לשינוי טכנולוגי
מסקירת הדוגמאות וההתפתחויות בשטח, ברור כי תוכנית תמ"א 38 מהווה מעבדה דינמית לחדשנות טכנולוגית בענף הבנייה. האתגרים המורכבים שהיא מציבה - חיזוק מפני רעידות אדמה, שיפוץ אנרגטי של מבנים, שילוב אנרגיה מתחדשת, עבודה בסביבה עירונית צפופה - כל אלה דורשים פתרונות יצירתיים ושילוב של טכנולוגיות פורצות דרך.
התוכנית מייצרת ביקוש מתמיד לחדשנות, ומהווה מנוע צמיחה משמעותי עבור תעשיית הבנייה והחברות הטכנולוגיות הנלוות. בזכותה, נוצרת סביבה תומכת להטמעת הישגי המחקר והפיתוח בהיקפים נרחבים, והפצתם לכלל השוק.
מעבר לכך, ההשפעות החיוביות של השילוב בין תמ"א 38 לבין חדשנות טכנולוגית מקרינות גם על התחום הסביבתי והחברתי. שיטות בנייה מתקדמות ופתרונות אנרגיה חכמים מסייעים בצמצום פליטות פחמן, שיפור איכות החיים העירונית וקידום מטרות של פיתוח בר-קיימא. במובן הזה, תמ"א 38 משמשת זרז לא רק לקידמה טכנולוגית, אלא גם לשינוי חברתי מקיף יותר.
בעתיד הקרוב, תוכניות ממשלתיות מעין אלה עשויות להיות מפתח חשוב למינוף הכוחות של הסקטור הציבורי, האקדמיה והתעשייה לפיתוח טכנולוגי מואץ. הניסיון של תמ"א 38 מדגים כיצד מדיניות מושכלת ושילוב נבון של תמריצים, יכולים להפוך משימות לאומיות למנועי צמיחה וחדשנות פורצת דרך. זהו מודל שכדאי ללמוד ממנו גם בתחומים אחרים, ובהחלט סיבה לאופטימיות לגבי העתיד הטכנולוגי של ישראל.
