תמ"א 38 כמנוף לקידום תרבות וקהילה: אתגרים והזדמנויות
פרויקטים של תמ"א 38, המתמקדים בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ובהרחבת היצע הדיור, נתפסים לרוב כבעלי אופי הנדסי וכלכלי בעיקרו. אולם, בשנים האחרונות גוברת ההכרה כי להתחדשות עירונית השפעות מרחיקות לכת גם על ההיבטים התרבותיים והחברתיים של החיים בעיר. כיצד ניתן לרתום את תהליכי התמ"א לטובת חיזוק הקהילה, עידוד יצירה ופיתוח מרחבים ציבוריים תוססים?
הקשר בין התחדשות עירונית לפיתוח חברתי
מחקרים מראים כי קיים קשר הדוק בין מרקם עירוני איכותי לבין בריאות הקהילה ותחושת השייכות של התושבים. כאשר סביבת המגורים מוזנחת ולא מזמינה, נוצר מעגל שלילי של ניכור, פשיעה וחוסר מעורבות אזרחית. לעומת זאת, השקעה במרחב הציבורי, במוסדות תרבות ובמפגשים חברתיים מחזקת את הלכידות הקהילתית ותורמת לאיכות החיים.
מנקודת מבט זו, פרויקטי תמ"א 38 מהווים הזדמנות ייחודית להזרים "דם חדש" לשכונות ותיקות, ולהעצים את החוסן החברתי שלהן. שדרוג פיזי של המבנים והסביבה משפיע לטובה גם על הדימוי העצמי של התושבים ועל הגאווה המקומית. בה בעת, הגדלת מספר הדירות מביאה לערבוב חברתי מבורך בין אוכלוסיות ותיקות לצעירות.
עם זאת, ללא מדיניות מכוונת, עלולה ההתחדשות להיות ממוקדת מדי בהיבט הנדל"ני, ולהחמיץ את ההזדמנות לשינוי חברתי של ממש. במקרה הגרוע, היא אף עלולה להוביל לדחיקה של תושבים מוחלשים והרס של רקמת חיים קהילתית. לכן, נדרשת חשיבה כוללת ורגישות לנושא כבר בשלבי התכנון של פרויקט תמ"א.
שילוב רכיבים תרבותיים וציבוריים בפרויקטים
אחת הדרכים לתת ביטוי לממד החברתי בתמ"א 38 היא לשלב בתכנון גם מרכיבים תרבותיים וקהילתיים. למשל, ניתן להקצות במבנים המחודשים או בסביבתם שטחים ציבוריים כגון מועדוני נוער, ספריות שכונתיות, חללי עבודה משותפים או גלריות לאמנות מקומית.
דוגמה מוצלחת לכך היא פרויקט "התחדשות ב-360 מעלות" שקידמה עיריית תל אביב-יפו בשכונת שפירא. במקביל לחיזוק המבנים והרחבתם במסגרת תמ"א 38, הוסבו מספר מרתפים ומקלטים למתחמי יצירה עבור אמנים ויוצרים מהשכונה. בנוסף, נבנתה כיכר מרכזית המשמשת למופעי תרבות ואירועי קהילה. כך, לצד השיפור הפיזי, זכתה השכונה לעירוי משמעותי של אנרגיות יצירתיות.
דוגמה נוספת היא "מרכז וזה" בשכונת רמת אליהו בראשון לציון, שהוקם כחלק מפרויקט תמ"א 38 בבניין באזור. המרכז משלב חללי עבודה נגישים לתושבי השכונה לצד אולם מופעים קטן ובית קפה. המקום הפך למוקד משיכה לעשייה קהילתית ותרבותית מגוונת.
מעורבות הקהילה בהליכי התכנון
מפתח נוסף לחיבור בין תמ"א 38 לבין הקהילה הוא שיתוף הציבור בהליכי התכנון. לעתים קרובות, דיירים ותושבי השכונה חשים מנוכרים מהפרויקטים המתרחשים סביבם, ונדמה שהכל "יורד עליהם מלמעלה". תחושה זו מזינה לא אחת התנגדויות ומתחים מול היזמים והרשויות.
לעומת זאת, כאשר הקהילה מעורבת מראש בעיצוב חזון ההתחדשות, נבנית תחושת אחריות ובעלות משותפת. כדאי להזמין את התושבים לסדנאות חשיבה, לקבל מהם רעיונות לגבי צרכים ושימושים חסרים בשכונה, ולשקף בתוכניות את ההעדפות שעלו. חשוב גם לדאוג לערוצי תקשורת שקופים ועדכניים לאורך התהליך.
דוגמה ראויה היא פרויקט "מתחדשים יחד" בקריית גת, שבמסגרתו משולבים כבר בשלב התכנון של מתחמי התמ"א סקרי צרכים ומפגשי שיתוף ציבור. התובנות מהתהליך מוטמעות הן בהיבטים הפרוגרמתיים של הפרויקטים (סוגי שימושים, פריסת שטחי ציבור) והן בהיבטים החברתיים (פעילויות חיבור בין דיירים ותיקים וחדשים, חוגים קהילתיים וכו').
תמ"א 38 כמרחב לחדשנות עירונית
בראייה עתידית, ניתן לחשוב על פרויקטי תמ"א 38 גם כעל מרחבי ניסוי לחדשנות ויזמות עירונית. בתקופה שבה ערים מחפשות את הדרכים לעורר מחדש את המרכזים הוותיקים, ההתערבות המרחבית של התמ"א יכולה להוות כר פורה לפיילוטים של רעיונות פורצי דרך.
כך למשל, ניתן לשלב בפרויקטים מעבדות לטכנולוגיות עירוניות (City Labs), המזמינות יזמים להציע פתרונות לאתגרי השכונה בתחומים כמו אנרגיה מקיימת, מחזור משאבים, ניהול תנועה או רווחה דיגיטלית. רעיונות מוצלחים יוכלו להתרחב בהמשך למרחב העירוני כולו.
בתחום התרבות, פרויקט תמ"א יכול לשמש מצע לאמנות רחוב ייחודית, לפסטיבלים שכונתיים, או ליוזמות של "אמנות מבוססת מקום" (Site Specific Art) המגיבות לאופי המקומי. שילוב כזה יכול להפוך את השכונה המתחדשת למוקד עלייה לרגל לקנה מידה עירוני.
הזווית החדשנית חשובה, כי היא ממצבת את פרויקט התמ"א לא רק כמענה לבעיות של העבר, אלא ככלי ליצירת ערך וחיוניות עירונית עדכנית. היא מחברת את ההתחדשות הפיזית עם ההתחדשות הרעיונית, ויוצרת עבור השכונה "ברנדינג" מודרני ואטרקטיבי.
סיכום
תמ"א 38 היא כלי רב עוצמה, שביכולתו להשפיע על המרקם העירוני הרבה מעבר למימד המבני גרידא. כאשר פרויקטים אלו משולבים בחשיבה תרבותית וקהילתית, הם הופכים לזרזים של התחדשות חברתית במובן העמוק.
עירוב של שימושים ציבוריים ומוקדי תרבות במתחמי התמ"א, לצד מעורבות אמיתית של התושבים בתהליך, מחזק את תחושת הזהות המקומית ויוצר מנועי צמיחה פנימיים בשכונות. שילוב של חדשנות ויצירתיות מניע השראה ומשיכה גם מחוץ לגבולות השכונה.
כמובן, כל זאת דורש ראייה אסטרטגית ושיתוף פעולה בין מגוון השחקנים - מהנדסי ערים, אדריכלים, אמנים, עובדים קהילתיים, יזמים ונציגי ציבור. אך המאמץ משתלם, כי התוצאה המתקבלת היא לא רק התחדשות פיזית, אלא התחדשות של רוח המקום.
בעידן בו העירוניות מבקשת לחבר בין איכות החיים לחיי איכות, קידום ההיבטים התרבותיים והחברתיים בפרויקטי תמ"א 38 הוא הזדמנות מצוינת להוביל את המהלך. בכך, ניתן להבטיח שההשקעה האדירה בהתחדשות הפיזית אכן תתורגם לשינוי עמוק ובר קיימא, אשר ישביח את החיים העירוניים לדורות הבאים.
