המסע אחרי הזכויות: כיצד דיירי ביצרון נלחמו וזכו בפרויקט תמ"א 38
כשדיירי שכונת ביצרון החליטו לצאת למאבק על זכויותיהם במסגרת פרויקט תמ"א 38 בירושלים , הם לא שיערו כי מדובר במאבק מורכב וממושך. אך בסופו של דבר, בזכות נחישות, אחדות ועבודה קשה, הם הצליחו להשיג את מטרותיהם ולהבטיח עתיד טוב יותר לשכונה כולה. סיפורם משמש דוגמה מעוררת השראה לכוחה של פעולה קהילתית ולחשיבות המעורבות של דיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית.
הרקע: שכונה מוזנחת וזקוקה לשיקום
שכונת ביצרון, הממוקמת בדרום-מערב ירושלים, נבנתה בשנות ה-60 כפתרון מגורים זמני לעולים חדשים. עם השנים, הפכה השכונה למוזנחת ומוחלשת, עם תשתיות רעועות ומבנים הזקוקים לחיזוק ושיפוץ. בבניינים רבים לא היו ממ"דים, מעליות או חניה הולמת, והדירות עצמן היו צפופות ובלויות.
ב-2016, החליט משרד השיכון לקדם בשכונה פרויקט רחב היקף של תמ"א 38, תוך שיתוף עיריית ירושלים. התוכנית כללה חיזוק והרחבה של הבניינים, וכן תוספת יח"ד חדשות למכירה בשוק החופשי. בתמורה, הובטח לדיירים שיפוץ הבניין והדירות, הוספת ממ"דים ומעליות, ופיתוח תשתיות ציבוריות בשכונה.
ההתארגנות: וועד פעולה שכונתי
עם פרסום התוכנית, התגלעו חילוקי דעות בקרב התושבים. חלקם ראו בפרויקט הזדמנות לשיפור תנאי המגורים, ואילו אחרים חששו מהשלכות כגון צפיפות מוגברת, עומסי תנועה והתמשכות הבנייה. בעיקר, עלו חששות כי התוכנית המוצעת לא מקנה לדיירים את מלוא הזכויות המגיעות להם.
על רקע זה, קמה יוזמה של תושבים להקים ועד פעולה שכונתי שייצג את האינטרסים של הדיירים מול הרשויות והיזמים. הוועד כלל נציגים מכל הבניינים, וקיים אסיפות סדירות ודיונים פנימיים כדי לגבש עמדה אחידה. בין היתר, החליטו חברי הוועד לשכור שירותיהם של עורך דין ושמאי מקרקעין למען ליווי מקצועי.
המאבק: מיקוח מול הרשויות והיזמים
בעזרת הייעוץ המשפטי, זיהו הדיירים כי התוכנית המוצעת מקפחת אותם במספר היבטים. למשל, שטח התוספת לדירות היה קטן מהמגיע להם לפי תקנות התמ"א, ולא הוגדרו כראוי זכויותיהם בשטחים המשותפים ובחניות.
הוועד ניהל משא ומתן ממושך ואסרטיבי מול נציגי משרד השיכון, העירייה והיזם שנבחר לפרויקט. הם הציגו את דרישותיהם המפורטות, כגון הגדלת שטח הדירות, הבטחת חניה לכל דירה, מימון שכירות בזמן הבנייה, ושיפור המרחבים הציבוריים. בנוסף, עמדו על קבלת מידע מלא ושקיפות בכל שלבי הפרויקט.
המשא ומתן לא היה קל, והיו רגעי משבר ומבוי סתום. אך הדיירים גילו נחישות ודבקות במטרה, ולא היססו לעתור לערכאות משפטיות כשנדרש. ההתארגנות הקהילתית והאחדות ביניהם סייעו להם לשמור על המוטיבציה ועל כוח המיקוח לאורך הדרך.
התוצאה: הישגים משמעותיים לטובת הדיירים
לאחר למעלה משנתיים של מאמצים בלתי נלאים, השיגו דיירי ביצרון את מרבית דרישותיהם. ההסכם הסופי עם היזם כלל תוספת של כ-25 מ"ר לכל דירה, ממ"דים בשטח 12 מ"ר, מרפסת שמש בכל יחידה, ומקום חניה צמוד. בנוסף, הובטח פיצוי כספי על תקופת המגורים החלופיים, מימון העברת התכולה של הדיירים, ואחריות היזם לליקויי בנייה למשך 7 שנים מהאכלוס.
מעבר לכך, התוכנית כללה גם מרכיבים איכותיים לשדרוג השכונה כולה. הוסכם על בניית גן שעשועים וכיכר עירונית במרכז האזור, הרחבת מדרכות, שבילי אופניים והוספת עצים וצמחייה בשטחים הציבוריים. בכך, הושגה מטרה כפולה של שיפור איכות החיים של הדיירים הקיימים והנגשת השכונה לציבור הרחב.
השלכות ולקחים להמשך הדרך
סיפורם של דיירי ביצרון מדגים את החשיבות של מעורבות פעילה ומושכלת של תושבים בתהליכי תמ"א 38 בשכונתם. הוא מראה כי כוחם של דיירים מאורגנים ונחושים, הפועלים יחד למען מטרה משותפת, עשוי להיות עצום. בזכות פעילותם, הפכה התוכנית ממתווה כללי למענה מותאם לצרכים האמיתיים של הקהילה.
יש לזכור כי לא בכל מקום יש התארגנות דיירים מגובשת ולא לכל אחד המשאבים או הידע לנהל הליך תובעני. לכן, יש מקום למדיניות ממשלתית וכלים שיסייעו לדיירים לממש את זכויותיהם בקלות רבה יותר. למשל, חשוב שיהיו הנחיות ברורות ומחייבות לגבי תנאי הסף שצריכים לקבל הדיירים בפרויקטי תמ"א (ממ"ד, חניה, גודל מינימלי וכו').
כמו כן, ראוי שיורחב הסיוע המקצועי לדיירים, על ידי גורמים כמו הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, לשכת עורכי הדין או מינהל התכנון. זאת, בדמות ייעוץ משפטי ראשוני, מידע נגיש וליווי אובייקטיבי בתהליך. שילוב של עירוב קהילתי עם תמיכה ממסדית יכול להבטיח שזכויות הדיירים יישמרו באופן מיטבי.
לבסוף, המקרה של ביצרון מדגיש את התפיסה כי תמ"א 38 היא הרבה יותר מסתם חיזוק מבנים או תוספת יח"ד. כשהיא נעשית נכון, מתוך ראייה רחבה והתחשבות בצורכי הקהילה והמרחב הציבורי, היא הופכת לכלי רב עוצמה לשיקום שכונות ולקידום צדק חברתי ואיכות חיים בערים. זוהי תובנה קריטית שצריכה להנחות את קובעי המדיניות והיזמים, לא פחות משהיא מניעה את פעילותם האיתנה של הדיירים עצמם.
