תמ״א 38 – מתאים לאינספור מבנים במדינה

תמ"א 38: חיזוק מבנים ישנים – הכרח המציאות בישראל

ישראל, כמדינה הנמצאת באזור גאוגרפי רגיש לרעידות אדמה, ניצבת בפני אתגר משמעותי בהתמודדות עם מבנים ישנים שאינם עומדים בתקני הבנייה המחמירים של היום. תמ"א 38, תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, מהווה מענה הכרחי לסכנה המיידית ולצורך הדחוף בהגברת העמידות והבטיחות של מבנים קיימים. בואו נבחן לעומק את חשיבותה של תמ"א 38 בהיבט של חיזוק מבנים, תוך התייחסות לאתגרים, לפתרונות ולהשלכות ארוכות הטווח על החברה והכלכלה בישראל.

המצב בישראל - נתונים מטרידים:

• על פי נתוני מינהל התכנון, קיימים בישראל למעלה מ-100,000 מבנים שנבנו לפני שנת 1980 ואינם עומדים בתקנים העדכניים לעמידות ברעידות אדמה.
• דו"ח של ועדת החקירה הפרלמנטרית משנת 2016 העריך כי רעידת אדמה חזקה עלולה להביא לקריסתם של עד 80,000 מבנים ברחבי הארץ, ולגרום למותם של כ-7,000 בני אדם.
• מחקר של מכון גיאולוגי ישראלי משנת 2010 מצא כי ההסתברות לרעידת אדמה הרסנית בישראל עומדת על 10% בתוך 50 שנה.

חשיבות חיזוק מבנים במסגרת תמ"א 38:

1. הצלת חיים: חיזוק שלד המבנה והתאמתו לתקני בנייה מחמירים מפחיתים משמעותית את הסיכון לקריסה ברעידת אדמה, ובכך מצילים חיי אדם רבים.
2. הפחתת נזקים כלכליים: קריסת מבנים כרוכה בעלויות עצומות, הן בנזקים ישירים והן בהשלכות העקיפות על הכלכלה. חיזוק מבנים מראש מונע נזקים כלכליים ניכרים בעתיד.
3. שיפור איכות החיים: תמ"א 38 מאפשרת הרחבה ושדרוג של דירות קיימות, ובכך משפרת את איכות החיים של הדיירים ומעלה את ערך הנכסים.
4. התחדשות עירונית: תמ"א 38 משמשת כלי מרכזי במאמצי ההתחדשות העירונית, תורמת לחידוש מרקמים עירוניים ישנים ומונעת התדרדרות של שכונות ותיקות.

אתגרים בחיזוק מבנים במסגרת תמ"א 38:

• חוסר התאמה של חלק מהמבנים לקריטריונים של תמ"א 38, בשל מגבלות הנדסיות או כלכליות.
• התנגדויות מצד דיירים המהססים להתקשר בפרויקטים ארוכי טווח ומורכבים מבחינה משפטית וכלכלית.
• מחסור בידע ובמודעות לחשיבות חיזוק מבנים בקרב הציבור הרחב ובעלי נכסים.
• חוסר אחידות ברגולציה ובמדיניות של רשויות מקומיות שונות ביחס לתמ"א 38.

צעדים נדרשים לקידום חיזוק מבנים בתמ"א 38:

• הגברת המודעות הציבורית לחשיבות חיזוק מבנים, באמצעות קמפיינים ממוקדים וסדנאות הסברה לדיירים.
• יצירת תמריצים כלכליים משמעותיים יותר ליזמים ולבעלי נכסים, כגון הלוואות בערבות מדינה, מענקים ייעודיים או הטבות מס.
• הסרת חסמים בירוקרטיים וייעול תהליכי האישור והרישוי של פרויקטים במסגרת תמ"א 38.
• הגדלת התקציבים הממשלתיים לקידום חיזוק מבנים, במיוחד באזורים מוחלשים או בפריפריה.
• פיתוח כלים טכנולוגיים חדשניים להערכת סיכונים ולזיהוי מבנים הדורשים חיזוק בדחיפות.

דוגמה לפרויקט חיזוק מוצלח במסגרת תמ"א 38:

בבאר שבע, בשכונה ותיקה במרכז העיר, עברו שני בנייני רכבת משנות ה-60 פרויקט חיזוק מקיף במסגרת תמ"א 38. הפרויקט כלל חיזוק יסודות, עיבוי עמודים ותוספת ממ"דים לדירות. כמו כן, נבנו 12 יחידות דיור חדשות מעל הבניינים הקיימים. התהליך הוביל לשיפור דרמטי בעמידות המבנים, לצד שדרוג משמעותי של איכות החיים והדירות של הדיירים. הפרויקט משמש דוגמה לאופן שבו תמ"א 38 יכולה להשיג מספר מטרות במקביל – חיזוק מפני רעידות אדמה, התחדשות עירונית והגדלת היצע הדיור.

עצת מומחה:

"תמ"א 38 היא כלי הכרחי להתמודדות עם איום רעידות האדמה בישראל, אך ההצלחה שלה תלויה בראייה אסטרטגית ובשיתוף פעולה בין כל הגורמים – ממשלה, רשויות מקומיות, יזמים ובעלי נכסים. חיזוק מבנים חייב להיות בראש סדר העדיפויות הלאומי, עם משאבים מתאימים, תמריצים אפקטיביים ומסגרת רגולטורית תומכת. רק גישה מערכתית ומקיפה תבטיח שנעמוד ביעד של הפיכת מרבית המבנים בישראל לעמידים בפני רעידות אדמה בעשורים הקרובים."

- פרופ' רונן חימוביץ', ראש המכון לחקר רעידות אדמה בטכניון

סיכום

תמ"א 38 מהווה נדבך מרכזי באסטרטגיה הלאומית להיערכות לרעידות אדמה ולהגברת חוסנה של ישראל. חיזוק מבנים ישנים אינו רק צורך הנדסי, אלא הכרח חברתי וכלכלי המשפיע על חייהם ובטחונם של מאות אלפי אזרחים. למרות האתגרים הכרוכים בתהליך, הדחיפות והחשיבות של המשימה אינן מותירות מקום לספק. על כל הגורמים הרלוונטיים – הממשלה, הרשויות המקומיות, היזמים והדיירים – לחבור יחדיו ולהירתם למאמץ המשותף. בעזרת מדיניות נכונה, כלים יעילים ומחויבות ארוכת-טווח, נוכל להפוך את חזון ישראל העמידה והבטוחה למציאות מוגנת עבור הדורות הבאים.